ההסתדרות הרפואית הכריזה על סכסוך עבודה בבית החולים הממשלתי לגליל המערבי בנהריה, נוכח הודעת הנהלת בית החולים כי תתחיל ב-1 בינואר בהליכי פיטורים של רופאים. בית החולים בנהריה שקוע בגירעון כספי, הגדול ביותר מבין כל 11 בתי החולים הממשלתיים (על-פי נתוני חשבות משרד הבריאות) – כ-210 מיליון שקל נכון לסוף דצמבר 2014.
עוד בעניין דומה
ההודעה על סכסוך העבודה שוגרה לממונה על השכר ויחסי העבודה במשרד האוצר, להנהלת משרד הבריאות ולמכותבים נוספים, בהתאם לחוק.
אתמול (יום ד') קיימו רופאים אסיפות מחאה בבתי החולים "שיבא", "אסף הרופא", "נהריה", "רמב"ם", "פורייה", "אברבנאל" ו"ברזילי" בנושא. באסיפה שנערכה בשיבא נמסר, כי שלושה רופאים המועסקים דרך תאגיד הבריאות קיבלו מכתבי פיטורים ועוד נרמז שיש כוונה לפטר 5 נוספים בקרוב.
ועד הרופאים בשיבא מסר, כי 30 רופאים המועסקים דרך תאגיד הבריאות וקרן המחקר שליד בית החולים עלולים למצוא עצמם בתקופה הקרובה ללא עבודה. יו"ר ועד רופאי שיבא, ד"ר ג'קי אור, אמר: "אנחנו מרימים דגל שחור בנושא הפיטורים. המצב בלתי נסבל".
בהודעה של הר"י נאמר: "באחרונה הובא לידיעתנו על הכוונה לפטר רופאים, עובדי תאגידי בריאות, שליד בית החולים שיבא ובית החולים בנהרייה. בעקבות זאת ניהלה הר"י דיונים אינטנסיוויים עם הנהלות קרנות המחקר ותאגידי בתי החולים. לדאבוננו, הנהלת בית החולים בנהרייה נחושה בדעתה לפטר רופאים, עובדי תאגיד - החל מ-1 בינואר 2015.
"לא נסכים לכך ונפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת למנוע פיטורי עובדים. לצורך זה מכריזה הר"י על סכסוך עבודה בתאגיד הבריאות שליד בית החולים בנהרייה, החל מהיום (יום ג')".
בהודעה לגורמים הרלבנטיים נאמר, כי העובדים שעתידים לשבות בנהרייה הם כל הרופאים המועסקים בבית החולים בנהרייה – כ-550 רופאים. עוד נמסר במכתב לממונה על השכר ולמשרד הבריאות, כי הסיבה להכרזת הסכסוך היא" "פיטורים בחוסר תום לב של רופאים שמועסקים בחוזיים אישיים ועובדים לצד רופאי בית החולים המועסקים בידי המדינה תוך התעלמות מוועד הרופאים היציג".
הרי"י הודיעה, כי על מועד ההשבתה תחליט מזכירות ההסתדרות הרפואית בהתאם לקבוע בחוק (להורדת ההודעה הרשמית של הר"י לחצו כאן)
"ההסתדרות הרפואית פועלת לאסדרת מעמדם והבטחת ביטחונם התעסוקתי של הרופאים בכל הקרנות ובכל תאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים", הדגישה הר"י. בבתי החולים עמדו להתקיים היום אסיפות הסברה על המצב. רופאי תאגידי הבריאות, שהם "המועמדים" לפיטורים, אינם מוגנים בהסכם הקיבוצי.
אמש גם כינסו מנהלי בתי החולים הממשלתיים בבית החולים "איכילוב" בתל-אביב תדרוך לתקשורת שבו הציגו נתונים והסברים מפורטים על המצב הכספי החמור שבו מצויים המרכזים הרפואיים. בתדריך השתתפו ד"ר חזי לוי מנהל "ברזילי", ד"ר יצחק ברלוביץ מנהל "וולפסון", פרופסור גבי ברבש מנהל "איכילוב", פרופסור זאב רוטשטיין מנהל "שיבא", ד"ר יצחק שרף סגן מנהל "אסף הרופא", פרופסור רפי ביאר, מנהל "רמב"ם" וד"ר קלין שפירא, מ"מ מנהל בית החולים "זיו" בצפת.
על-פי נתוני חשבות משרד הבריאות, כפי שפורסמו היום ב"ישראל היום", ההערכה היא שאת 2014 יסיימו בתי החולים הממשלתיים בגירעונות הבאים (במיליוני שקלים): איכילוב - 55, רמב"ם - 60, נהרייה - 210, ברזילי - 125, בני ציון - 145, ביה"ח זיו בצפת - 125, פורייה - 120, הלל יפה - 95, אסף הרופא - 120, וולפסון - 120 מיליון שקל. בסך הכל, גירעונות בתי החולים יעמדו בסוף שנה זאת על כ-1.5 מיליארד שקל. אשתקד סיימו בתי החולים הממשלתיים עם גירעון של 700 מיליון שקל. בספטמבר השנה התריעו המנהלים כי סיימו את תקציב הקניות והרכש.
ההקצאה הממשלתית להקטנת הגירעון עומדת על כ-800 מיליון שקל בלבד . המנהלים הודיעו כי באופן מיידי נדרשים כ-450 מיליון שקל לתקציב הבריאות כדי למנוע צמצום שירותים רפואיים, מה שיביא להארכה עוד יותר גדולה של משך ההמתנה בתור לניתוחים וגם עלול להוריד את רמת הטיפול לחולים וגם הורדה ברמת הציוד שבו משתמשים, לרבות תרופות.
מנהלי בתי החולים הודיעו, כי נוכח המצב הכספי החמור ייאלצו לדחות ניתוחים שאינם דחופים, בכלל זה קיצור קיבה, החלפת קוצבי לב, השתלת סטנטים, או החלפת מפרק והשתלת מפרק מלאכותי.
פרופסור ברבש אמר בתדרוך: "בתי החולים עמדו בתוכנית העבודה – ובכל זאת הולך ליפול עלינו גירעון. איך משאירים מערכת קריטית כמו מערכת הבריאות, בתקופה קריטית (פיזור הכנסת והליכה לבחירות וביטול הצעת חוק התקציב – ד.א.) ללא מבוגר אחראי ומנוסה שיודע לנהל משא ומתן מול האוצר".
פרופסור ברבש תיאר את המצב באופן ציורי: "קיימת כאן מערכת בריאות שהיא בגדר 'סופר-טאנקר' אבל הוא טס על אדי-דלק ללא קברניט וזאת כאשר הוא גם מטווח על-ידי אגף התקציבים באוצר"
מנהל "וולפסון" ד"ר ברלוביץ הוסיף: "אנו עומדים לצמצם בהיקף הפעילות של בית החולים. יתכן שנצטרך להתקשר למטופלים לבתיהם ולהודיע כי למרות שנקבע תור לניתוח או טיפול ולמרות שהם ממתינים לו כבר זמן רב – יצטרכו להמתין עוד כי אין לנו כסף".
פרופסור רוטשטיין מנהל "שיבא" התריע: "אם ניקלע לשעת חירום כמו בקיץ האחרון (מבצע צוק איתן) לא נוכל לתת את אותו מענה (כפי שניתן בימי הלחימה). הזהרתי כל מי שהיה יכול לשמוע אותי כי אנחנו הולכים להתרסקות. רכשנו ציוד ואין כסף לשלם עבורו. אף אחד לא ייתן אשראי והמערכת עלולה להיתקע. הסכין התקציבית כבר מונחת על הצוואר שלנו. כבר עתה אנחנו מבצעים פחות פעילות ממה שבוצע בעבר. אפילו לא חולמים על קיצור תורים".
ד"ר שפירא אמר: "מאוקטובר הפסקנו להזמין ציוד כי נגמר הכסף. ספקים באים לקראתנו אבל עד גבול מסוים. אנחנו עובדים עם רזרבות וגם הן נגמרות. הגענו לקו האדום"
מנהל רמב"ם פרופסור ביאר, קבע כי "מערכת הבריאות מורעבת", והוסיף: "אסור להשאיר אותנו בגירעון. משמעות המצב עתה היא שאי אפשר לקנות ציוד , יהיה צורך לצמצם פעילות, התורים יתארכו עוד יותר, העומסים במיון יחריפו ומצוקות בתי החולים – יגדלו. הממשלה האחרונה החליטה על חיזוק חדרי המיון, קיבלנו מכתב שמאשר הוספת תקנים במיון – אבל ממשית לא נעשה דבר. יש כיום אנשים שממתינים לתורם במיון למעלה מעשר שעות וזה לא אנושי".
חלק מהסיבות לגירעון החריג כפי שפורטו בתדריך היו: פיצוי חלקי בלבד לעליות השכר שנקבעו בהסכמי השכר שחתמה הממשלה עם הרופאים ועם עובדי הבריאות האחרים - כ-200 מיליון שקל. הגדלת ההנחות לקופות החולים כ-150 מיליון; עלייה בתעריפי האנרגיה, מחירי המזון, השמירה – כ-100 מיליון שקלים; הוספת מיטות אשפוז ותקנים לרופאים בהתאם להסכמים – כ-100 מיליון שקל; סכום דומה למענקים למתמחים בהתאם להסכם עם הרופאים ועוד 100 מיליון שקל בגין שחיקה במנגנון תעריף יום אשפוז. כלומר בסך הכול – 750 מיליון שקל (מתוך ה-1.5 מיליון שקל).
המנהלים הסבירו כי משרד האוצר הותיר מאות מיליוני שקלים כגירעון לשנה הבאה.
תגובת משרד הבריאות: "אנו פועלים להקל על מצוקת בתי החולים הממשלתיים. המשרד פנה לועדת הכספים של הכנסת לאשר הגדלת תקציב בתי החולים הממשלתיים בלמעלה מ-400 מיליון שקל כך שסך התקצוב והסבסוד הישיר של המדינה לתקציבי בתי החולים הממשלתיים יגיע ל-1.035 מיליארד שקל – תוספת תקציב גדולה בכ-300 מיליון שקל לעומת סבסוד ישיר בשנתיים הקודמות".