המהפכה הדיגיטלית אינה פוסחת על עולם הרפואה. רופאים ומטופליהם עושים שימוש הולך וגדל בטכנולוגיות מקוונות ודיגיטליות חדשניות, לרוב באמצעות הטלפונים החכמים. אפליקציות חדשות צפויות לנטר את המצב הבריאותי באמצעות הקול ותוספים לסמרטפונים יאפשרו בדיקות שתן מתוחכמת לזיהוי מוקדם של סוגי סרטן, או הפעלת בדיקות הדמיה בעזרת המכשיר.
עוד בעניין דומה
תוצאות בדיקה של רמת הגלוקוז והאינסולין בחולי סוכרת, למשל, ייאגרו אוטומטית וינותחו לשם טיפול מיטבי על ידי אפליקציות. באמצעות אפליקציה בטלפון החכם וחיישן מתחת לכרית ניתן יהיה להעניק טיפול בבעיות שינה. תקשורת וידיאו תופעל לביצוע טיפולי פיזיותרפיה בבית וטכנולוגיה מתחום המציאות הרבודה תירתם לשימושי הטיפולים הנעשים בתחומי השיקום. סוגיית הרצף הטיפולי תשתנה בהתאם לאפשרויות הטכנולוגיות.
היכרות עם חלק מהחידושים הללו, שחלק מהם פותחו בתעשיית ההיי-טק והרפואה הישראלית, תתאפשר בשבוע הבא (9-7 במארס) לבאי הכנס הבינלאומי ה-4 למכשור ולמחשוב רפואי MEDinIsrael, שייערך בתל-אביב. אל הכנס, שיציג מוצרים של יותר מ-100 חברות ישראליות, יגיעו רופאים ובכירים במערכת הבריאות ומתעשיית המכשור הרפואי העולמית.
לצד ההיבטים הטכנולוגיים שיתפסו את מרכז הבמה, יעסוק הכנס גם בסוגיות רפואיות - בתחום שבין רפואה לטכנולוגיה ולמחקר. סוגיות אלו יידונו בפאנלים בהשתתפות רופאים-מומחים ובכירים אחרים. ביניהן יהיו רפואה מותאמת-אישית, מחקר המבוסס על ביג-דאטה ורצף והמשכיות הטיפול בעידן הדיגיטלי.
"דוקטורס אונלי" קיים בשבוע האחרון שיחות עם שניים מהמשתתפים בכנס - פרופ’ רן בליצר, ראש מכון המחקר של "שירותי בריאות כללית", שינחה את הפאנל המיוחד שיעסוק בהמשכיות הטיפול הרפואי, ופרופ’ ארי שמיס, מנכ"ל רשת המרכזים הרפואיים של "אסותא", שייטול חלק בפאנל בו יידונו שימושי הביג-דאטה. בשיחה עמו חשף פרופ' שמיס גם פרטים על המודל הייחודי ששואפת "אסותא" להפעיל בבית החולים החדש באשדוד, שיקשר בין הטיפול בקהילה לטיפול בין כתלי המרכז הרפואי.
שימוש בכלים דיגיטליים למען הרצף הטיפולי
פרופסור רן בליצר
"הסוגיה בה נדון בפאנל - הרצף הטיפולי - היא מהותית ומשליכה על איכות הטיפול הרפואי כולו, על איכות החיים של המטופלים ועל העומס המוטל על מערכות הבריאות", אמר פרופ’ בליצר. "המקור לבעיית רצף הטיפול והיעדרה של אינטגרציה בתהליכי הטיפול הוא בעיה מבנית; מערכות הבריאות נבנו כשהן עשויות כיחידות עצמאיות הרואות את תחום אחריותן בראש ובראשונה סביב המקטע הטיפולי שבו הן מעורבות. כך למשל, בית החולים מתמקד בטיפול שנעשה בין כתליו, ללא מעקב או אחריות על מה שמתרחש לאחר שהמטופל עוזב את שעריו ומשתחרר בתום הטיפול. גם בתוך הקהילה - הרפואה הפרטית מנותקת לחלוטין מהרפואה הציבורית. המטופל מוצא עצמו אז כבלדר היחידי שנע בין מסגרות שהקשר ביניהן רופף ומקוטע. כל ההיבטים הללו לא מעודדים, ולעתים פשוט לא מאפשרים, מתן שירות מתואם ואינטגרטיבי, תוך הימנעות מכפילות טיפולית, מטעויות וקשיים במעברים שבין המטפלים לבין מסגרות טיפוליות שונות".
"טרם הוטמעו כלים טובים ונוחים לתקשורת שבין הגורמים השונים המטפלים בחולה בקהילה ובבתי החולים, ואפילו בין הגורמים המטפלים בתוך אותו מוסד"
"בנוסף", הדגיש פרופ’ בליצר, "ישנה בעיה משמעותית של פערי מידע. ברוב המדינות בעולם כל מערך פועל עצמאית ואין העברת מידע רציפה בין המסגרות המטפלות. ישראל היא דוגמה ייחודית למערכת שבה הבעיות הללו מקבלות בכל זאת מענה. רפואת הקהילה חזקה מאד בישראל. רופא המשפחה הוא, וכך בכל העולם, ציר מרכזי בשמירה על טיפול אינטגרטיבי ורציף.
"בישראל גם קיימים ארגונים עם רמת אינטגרציה גבוהה במיוחד, כדוגמת 'שירותי בריאות כללית', שבה מתקיימים תהליכים מתקדמים של פעילות משותפת ורציפה בין בתי החולים לבין הקהילה השייכים לאותה מסגרת ארגונית. גם מערכות המידע בישראל הן מקור לגאווה בינלאומית. אין בנמצא עוד דוגמא למדינה שבה יכול רופא במיון, בכל מיון, לגשת בהינף יד לכל פיסת מידע רלוונטית מהקהילה ומאשפוזים קודמים – למעט הרפואה הפרטית".
עם זאת פרופ' בליצר מדגיש, כי "במקביל לנתק המבני ולקושי בסנכרון המידע, קיים גם אתגר גדול ברצף התקשורתי. טרם הוטמעו כלים טובים ונוחים לתקשורת שבין הגורמים השונים המטפלים בחולה בקהילה ובבתי החולים, ואפילו בין הגורמים המטפלים בתוך אותו מוסד. בעידן הנוכחי נראה הגיוני שיהיה כלי שמאפשר לרופא או לאחות במחלקה בבית החולים, לכתוב במהירות מייל או לשגר מסרון למרפאת הקהילה של כל חולה ולתקשר אתה בנוחות. אבל למעט מערך השחרור המתוכנן בכללית, אין עדיין כלי שכזה, אפילו לא בישראל".
"בפאנל ננסה ללמוד מהניסיון והנעשה במדינות נוספות, כיצד הן מתמודדות עם סוגיית הרצף והמשכיות הטיפול. המומחים האורחים שישתתפו בדיון התבקשו להביא דוגמאות מדרום אמריקה, טורקיה ומדינות נוספות על האתגרים שבשמירה על רצף הטיפול ועל best practices - שמהן ניתן ללמוד. כמובן שנציג גם את הדוגמאות מישראל", אמר פרופ' בליצר.
מודל חדשני לטיפול בקהילה ובביה"ח ב"אסותא אשדוד"
פרופ’ שמיס, מנכ"ל רשת אסותא, אמר: "בקיץ הקרוב, סמוך לתחילת הפעלתו של בית החולים החדש של 'אסותא' באשדוד, תגיע לישראל משלחת רופאים-מומחים בכירים מ"מאיו קליניק" שבארה"ב, אחד ממוסדות הרפואה רבי המוניטין בעולם, כדי לעמוד מקרוב, אפילו ללמוד, על מודל הפעילות החדשני ש'אסותא' תנהיג. המודל יהיה מבוסס על קשר הדוק, המשכיות ורצף טיפולי בין זה הניתן למטופל בבית החולים לבין רופאיו בקהילה".
לדברי פרופ' שמיס, "אסותא אשדוד" צפוי להיחנך ביוני, והוא יהיה בית החולים החמישי של הרשת, בנוסף לשלושה המרכזים הרפואיים הלא-אשפוזיים שהיא מפעילה.
פרופ' ארי שמיס (צילום: פרטי)
"לא רבים יודעים", ציין פרופ’ שמיס, "אבל 50% מהפעילות של 'אסותא' כבר עתה היא במסגרת הרפואה הציבורית (הפניות עם טופס 17 מרופא המשפחה או הקהילה וביטוחים המשלימים). בית החולים באשדוד שבבעלות 'מכבי' יהיה בית חולים ציבורי לחלוטין".
פרופ' שמיס מוסיף, כי "כל רשת 'אסותא' סונפה באחרונה מבחינה אקדמית לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היו לנו הצעות בנושא זה מכל האוניברסיטאות אבל החלטנו על אוניברסיטת בן גוריון בגלל בית החולים באשדוד, שיאפשר שיתוף-פעולה מלא עם האקדמיה ועם התעשייה. בנוסף למחקר מדעי רפואי בסיסי, הפעלת בית החולים תוך שילוב פעילותו המלאה עם הקהילה, יאפשר גם לרופאים ש'יעלו' על רעיון חדשני כלשהו לרשום עליו פטנט - ובית החולים יפעל כדי למסחרו. כאשר המוצר יגיע לשוק, ההכנסות ממנו יתחלקו בין הרופא בעל הפטנט לבין בית החולים הציבורי".
מחקרים על סמך נתוני המטופלים ב"אסותא"
"הפעילות הקלינית הנעשית אצלנו, ברמת הרשת כולה, מתבטאת ב-100 אלף ניתוחים בשנה – שזה יותר מסך הניתוחים שנעשים בבתי החולים במרכז הארץ", אמר פרופ’ שמיס, "כמו כן, מבוצעות פעילויות בתחום הדימות בשיעור גדול יותר מאשר בבתי חולים אחרים. כל זאת מהווה תשתית נרחבת מאד – מסד נתונים ענק - לביצוע מחקרים שונים".
פרופ' ארי שמיס: "מודל פעילות המשלב בית חולים עם קהילה גדולה, מעניין גם חברות גדולות רבות. קיבלנו כבר הצעות מכולן לבחון חידושים"
לדבריו, "נכנסנו לאחרונה לתחום השירות המעבדתי המולקולרי, כאשר תוצרי המחקרים שיבצעו על סמך מסד הנתונים הנצבר בהן (ממצאי בדיקות מעבדה שונות) – יאפשרו לתת מענה איכותי בכל הנוגע לרפואה מותאמת אישית. מסדי נתונים כה גדולים מאפשרים לרשת הידוק קשרים עם חברות בתחום התרופות, הטכנולוגיות הרפואיות, המכשור".
פרופ' שמיס מוסיף: "הכיוון הזה, של מודל פעילות המשלב בית חולים עם קהילה גדולה, מעניין גם חברות גדולות רבות. קיבלנו כבר הצעות מכולן לבחון חידושים, לבצע ניסויים קליניים ולבדוק רעיונות הנוגעים לטכנולוגיות שירות רפואי. שילוב בית החולים בקהילה באשדוד – לא רק עם "מכבי" אלא גם עם שלוש הקופות האחרות, שאתן מתנהלים מגעים בנושא הזה - מעניין מאד גם את גורמי התעשייה".
"אנחנו מאמינים", הוסיף פרופ’ שמיס, "כי השילוב הזה של בית חולים עם קהילה יניב רפואה יותר איכותית, המשכיות בטיפול, שימוש מושכל בטיפול הביתי שלאחר האשפוז, או במקומו, שיקום בבית, מניעת אשפוזים מיותרים וחוזרים – תוך הפעלת טכנולוגיות מתקדמות לשם כך, שהחברות שמתמחות בכך מבקשות להטמיע.
הדמיית בית החולים "אסותא" באשדוד (מקור: יח"צ)
"לצד כל זה תשולב במודל גם פעילות בתחומי הרווחה בשילוב עם עירית אשדוד. המודל יהיה אינטגרציה שלמה בין רופאי הקהילה לבין רופאי בית החולים, על בסיס נתונים משותף, כאשר הרופא הקהילתי יהיה יותר מעורב בטיפול הנעשה בחולה שלו גם בעת שהותו בבית החולים. רופאי בית החולים, כמו גם המומחים במקצועות הפארה-רפואיים, יטפלו במטופלים הן מצד הקהילה והן מצד בית החולים, לכל אורך המשכיות הטיפול.
"הפעילות המשולבת הזאת תתועד בתיקים רפואיים. אלו מהווים שדות מחקר עשירים, מגוונים מאד. בעיר אשדוד בלבד, בית החולים של אסותא יעניק את השירות ל-100 אלף תושבים, אבל גם לעוד רבע מיליון בסביבה".
בפאנל המומחים המיוחד שיתקיים במסגרת כנס MEDinIsrael בו ישתתף פרופ’ שמיס, תידון סוגיית הביג-דאטה, שמגיע בין השאר ממסדי הנתונים כמו זה שהיא מעוניינת להקים על סמך בית החולים באשדוד ובתי החולים האחרים בבעלותה. "הנתונים הנצברים בתיקים הרפואיים של מטופלי אסותא", אמר פרופ’ שמיס, "יכולים לשמש בסיס למחקרים ברמה אנונימית, מבלי לשייך ולזהות שמית את המטופלים עצמם. אם מכפילים כל זאת ב-1.5 מיליון האנשים שעוברים למשל בשערי הרשת שלנו מדי שנה – אנחנו מקבלים ביג-דאטה שניתן לעשות בו שימוש מצוין לשיפור הרפואה".
לדבריו, "אם מכניסים למשוואה גם כלי מחשוב מתחום הבינה המלאכותית – המידע שיעמוד אז לרשות הרופא יהיה בלי ספק טוב יותר, איכותי יותר, מפורט ושלם יותר – לשם התאמת הטיפול, ברמה אישית, לכל מטופל".
"אין ספק שכל החידושים הללו – הביג דאטה והבינה המלאכותית – יחייבו להכשיר את הרופאים לשימוש בהם", הדגיש פרופ’ שמיס. "הרופאים רגילים לאבחנה מבדלת ופתוגנזה של המחלות, כפי שלמדו בבתי הספר לרפואה ועל בסיס ניסיון שצברו. גישה זו מובנית בעבודה שלהם. אבל עתה, מחשב ושימוש בכלים מתוחכמים מתחום הביו-אינפורמטיקה יאפשרו לרופא להגיע למסקנה אבחנתית, לקבל המלצה לטיפול ולמתן תרופה באופן מדויק יותר. הדבר יאפשר להעניק טיפול מותאם-אישית לחולה. אלו כלים שלא נלמדו עד היום בבתי הספר לרפואה".
פרופ' שמיס מעריך, כי "בשנים הקרובות יצטרכו הרופאים ללמוד כיצד להשתמש בכלים אלה. זה בוודאי תהליך מורכב המחייב שינוי מחשבתי לגבי עבודת הרופא. לא יהיה מנוס שהנושא הזה גם יילמד בעתיד בבתי הספר לרפואה. השיטה האבחנתית הרגילה לא תיעלם, אבל היא למעשה תשתכלל, תהיה יותר מפורטת. הרופא יקבל בעזרתה מידע על רגישויות לתרופות, המלצות מושכלות יותר לטיפול. כלי הבינה המלאכותית יאפשרו אפילו ניבוי לטווח רחוק בדבר השפעתה של תרופה מסוימת".
כנס MEDinISrael
את כנס MEDinIsrael מוביל מכון היצוא ושותפים בארגונו משרדי הבריאות, החוץ, הכלכלה והתעשייה. שרים הכלכלה והתעשייה אלי כהן ושר הבריאות יעקב ליצמן ייפגשו במהלך הכנס עם כמה ממקביליהם שיגיעו מחו"ל. המארגנים מסרו, כי הם מצפים למאות אורחים מכ-60 מדינות, בכירים של חברות בינלאומיות, רופאים ומנהלי בתי חולים, מנהלי רכש של ארגוני בריאות, יבואני ציוד, תרופות וטכנולוגיות רפואיות.
יותר ממאה חברות ישראליות יציגו ממיטב חידושיהן, בכלל זה מכשירים לבישים, אפליקציות, טכנולוגיות סייבר לצרכי הרפואה, כלי אבחון מקוונים, שימוש במכשור מתחום המציאות המדומה והרבודה בחדרי הניתוח, בטיפול ובשיקום וטכנולוגיות לשיפור יעילות העבודה הנעשית בבתי החולים.
בין הנושאים האחרים שידונו בפאנלים בכנס: סוגית הרפואה המותאמת אישית, ההגנה על מידע רפואי רגיש, הדקות הקריטיות הנדרשות להצלת חיים בעת אסונות טבע, אירועי טרור ומצבי חירום וגם פרויקט משותף ישראלי-סיני, לבניית מודל ייחודי לטיפול רפואי ולקידום ניהול הטיפול באוכלוסיות גדולות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
