• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

"ישראל זכתה בהכרה עולמית בדרך התמודדותה עם בעיית הזיהומים הנרכשים"

כך אומר בשיחה עם "דוקטורס אונלי" פרופ' מיטשל שוואבר, על רקע פרסום מאמר בכתב העת Clinical Infectious Diseases הקורא לאמץ בארה"ב את המודל הישראלי שהביא להקמת המרכז הארצי למניעת זיהומים מחד, ונתונים על כ-6,000 פטירות מזיהומים בשנה בבתי חולים מנגד

MRSA, חיידק עמיד לאנטיביוטיקה (צילום: אילוסטרציה)
MRSA, חיידק עמיד לאנטיביוטיקה (צילום: אילוסטרציה)

למערכת הבריאות האמריקאית יש מה ללמוד ממערכת הבריאות הישראלית בנוגע למניעת זיהומים, ובמיוחד מהקמתו של המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה של משרד הבריאות; זו המסקנה של כתב העת Clinical Infectious Diseases של החברה האמריקנית בתחום הזה (IDSA), שביקש מהרופאים העומדים מאחורי הפעילות הישראלית להציג את עבודתם, וליוו את מאמרם במאמר-מערכת הממליץ לחקות את המודל הישראלי להתמודדות עם זיהומים נרכשים.

מחברי המאמר, שפורסם בכתב העת בשבוע שעבר, הם פרופ' מיטשל שוואבר, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים של משרד הבריאות, המשמש גם כפנימאי ומומחה למחלות זיהומיות במחלקה פנימית מייעצת במרכז הרפואי "תל-אביב-איכילוב" וב"מכבי שירותי בריאות" ופרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה של משרד הבריאות.

פרופ' מיטשל שוואבר (צילום: פרטי)

בשיחה מיוחדת עם "דוקטורס אונלי" סיפר פרופ' שוואבר על הרקע לפרסום המאמר והתייחס גם לעובדה כי כ-6,000 חולים מתים מדי שנה בבתי חולים בישראל מזיהומים.

לדבריו, המאמר נכתב במיוחד לרגל עשור לקיומה של היחידה, המצוין בימים אלו, ובו מתואר במפורט אופן פעולתה. "המאמר שכתבנו הוזמן על-ידי כתב העת האמריקני", ציין פרופ' שוואבר. "סיפרנו בו מה הביא להקמת היחידה המיוחדת הזאת במשרד הבריאות, ותוארו בו השפעות התמודדותה של מערכת הבריאות בישראל עם התפרצות נרחבת במיוחד של החיידק קלביסיאלה (מחולל Klebsiella pneumoniae), המוכר כעמיד לאנטיביוטיקה ממשפחת carbapenem-resistant Enterobacteriaceaeי(CRE). זהו האירוע המכונן שבעקבותיו קמה היחידה".

"ההתפרצות התרחשה בישראל החל מ-2006 ונמשכה ב-2007 כמעט בכל בתי החולים בארץ. החיידק הזה מתגורר ב'שלווה' במעי, אבל כאשר הוא מתפרץ, הוא עלול לגרום בין היתר לדלקת ריאות קשה במיוחד, לדלקת במערכת השתן, לפצעים מזוהמים ולזיהומים במחזור הדם. הוא 'יובא' לישראל מארה"ב והוא עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה המוכרים", סיפר פרופ' שוואבר.

זיהום חיידקי, דלקת ריאות (צילום: אילוסטרציה)

"ישראל אינה אי בודד. תושבי חו"ל ותיירי מרפא מביאים לכאן חיידקים שלא מעטים מהם עמידים, וגם עם אתגר זה על המערכת להתמודד"

"התפשטותו הייתה בהחלט בעלת אופי של סכנה מיידית, מה שחייב את משרד הבריאות להיערכות שונה מכפי שהייתה נהוגה קודם לכן. האירוע הביא להקמת היחידה הארצית הקבועה במשרד הבריאות שתפקידה להתמודד עם זיהומים נרכשים. משימתה הראשונה הייתה להתערב כדי לבלום את התפשטות החיידק המסוכן הזה, שהיווה איום רציני מאד על בריאות הציבור בארץ", הדגיש עוד פרופ' שוואבר.

עד סוף הרבעון הראשון של 2007, כתבו פרופ' שוואבר ופרופ' כרמלי במאמרם, הצטברו דיווחים על לא פחות מ-1,275 חולים שנדבקו בחיידק בבתי החולים השונים בארץ. חלקם הציגו תסמינים קשים מאד של השפעתו כאשר ההערכה הייתה, שהוא "מקנן" אצל לא פחות מעשרת אלפים חולים מאושפזים.

ראוי לציין כי ב-2005-2004 פקדה את מערכת הבריאות בארץ התפרצות אחרת של חיידק עמיד - vancomycin-resistant enterococcusiי(VRE), שהפגין עמידות לאנטיביוטיקה רחבת-הטווח ונקומיצין. לשם טיפול בהתרחשות זאת מינה אז משרד הבריאות קבוצה של רופאים עליהם הוטלה משימת אד-הוק כדי לתת מענה להתרחשות.

בעקבות עבודת הקבוצה פרסם המשרד הנחיות לבתי החולים כיצד להתמודד עם הבעיה. "אבל האירוע של 2007-2006 סימן את הצורך בהקמת יחידה ארצית ייעודית למלחמה בזיהומים הנרכשים בבתי החולים, שתיתן את המענה הנדרש לנושא מטעם משרד הבריאות", אמר פרופ' שוואבר.

במאמר העדכני מתארים המחברים את תהליך ההתארגנות להתבססות היחידה במשרד הבריאות והפעולות שהיא החלה לבצע, שלב-אחר-שלב: בניית אסטרטגיה להתמודדות עם התפרצויות של זיהומים נרכשים בבתי החולים, יצירת מערכת דיווחים מחייבים מבתי החולים על כל אירוע ומעקב אחר כל נושא הקשור בזיהום כמו למשל בדיקות שכוונו לאיתור זיהומים במחזור הדם, בניית מסד נתונים בהקשר לכך, הקמתה והרחבתה של המעבדה הארצית לעמידות לאנטיביוטיקה וחקר התפרצויות במוסדות הרפואה וכן יצירת מנגנון מיוחד במשרד הבריאות לנושאים אלו.

בין תוצרי הפעולות הללו היו סדרה של חוזרים-מנחים לבתי החולים ולצוותים המטפלים כיצד למנוע זיהומים, החל מקביעת הנחיות להיגיינת ידיים בעת הטיפול בחולים ובהמשך סדרה מתמשכת גם עתה של פרסום הנחיות אחרות במצבי הטיפול השונים.

ניתוח בבית חולים בישראל (צילום: אילוסטרציה)

"שיעור ההשקעה בבריאות כאחוז מהתמ"ג לא מספיק בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. נושא קריטי זה נותן אותותיו גם בהקשר לבעיית הזיהומים"

"כל הפעולות הללו", סיפר פרופ' שוואבר, "הביאו לכך שיש לנו כיום נתונים שלא היו קודם לכן לגבי היקף בעיית הזיהומים בבתי החולים וגם לגבי מספרם של החולים שנדבקו ולצערנו אף נפטרו כתוצאה מכך. מדובר בכ- 6,000 בשנה. כל אלו משמשים אותנו עתה בהיערכות הנדרשת להתמודדות עם הבעיה ולסימון המטרה: להביא לכך שהתופעה תלך ותצטמצם באופן משמעותי לאורך ציר הזמן שייקבע".

לדבריו, "אפשר לומר כי נרשמה אכן בעשור האחרון הצלחה בבלימת התופע ועם זאת, ברור שלמערכת הבריאות שלנו בעיות שבוודאי תורמות לתופעת הזיהומים. בבתי החולים קיימת צפיפות גבוהה מאד; האוכלוסייה בארץ גדלה מעבר לקצב הגידול במספר מיטות האשפוז שקיימים בבתי החולים ובניית תשתיות; ההשקעה הכספית בנושאי בריאות נמוכה. בנוסף עלינו להכיר בכך: איננו אי בודד. למערכת הבריאות בישראל מגיעים גם הרבה מאד תושבי חו"ל, חלקם תיירים, חלקם במסגרת תיירות מרפא, חלקם במסגרת פעילות הומניטרית. בהחלט עניין מבורך. אך הם גם מביאים לכאן חיידקים שלא מעטים מהם עמידים, וגם עם אתגר זה על המערכת להתמודד.

"שיעור ההשקעה בבריאות כאחוז מהתמ"ג לא מספיק בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. נושא קריטי זה נותן אותותיו גם בהקשר לבעיית הזיהומים. הדבר מחייב לכן ניהול מלחמה ויצירת פעולות מנע לאורך כל הזמן, ללא הפסקה".

בין ההנחיות שהיחידה עמלה על הכנתן בימים אלו, סיפר פרופ' שוואבר: "עדכון ההנחיות לכלל בתי החולים בישראל כיצד עליהם לפעול כדי להבטיח סביבה טיפולית נקיה ממחוללי זיהום. כמו כן מכינים מסמך הנחיות מפורט לגבי דרכי המניעה וניטור של זיהומים פולשניים הנגרמים על-ידי החיידק group A streptococcus – בין הזיהומים הקשים ביותר שמתגלים בבתי חולים בארץ ופוגעים במיוחד בנשים לאחר לידה, לעתים עד כדי הצורך בכריתת רחם".

"מסמכי ההנחיות נשלחו כבר לקבלת הערות מהצוותים הרפואיים והסיעודיים הבכירים בשטח, ובהתאם תושלם הכנתם. השאיפה היא שהם יגיעו לבתי החולים השנה או בתחילת השנה הקרובה", אמר פרופ' שוואבר.

"אני מודה, אמר פרופ' שוואבר בכנות, "אני עדיין לא מרוצה. יש עוד הרבה מה לעשות. פעולות מנע אינן מספיקות – אבל כל היתר שנדרש לנושא הזה כבר מצוי בדרג מקבלי החלטות ברמה הארצית, בתקציב מדינה, בקביעת סדרי עדיפויות

"עשר שנות העשייה עד כה התמקדו אכן במניעה והפעולות שננקטו נועדו בראש ובראשונה לסגירת פערים. המהלכים שנעשו הרשימו מאד מומחים לנושא הזה בחו"ל, שמתמודדים גם הם עם בעיית התפשטות החיידקים העמידים. מדינת ישראל זכתה אפוא בהכרה עולמית בדרך התמודדותה עם הבעיה הזאת. זו הסיבה שעורכי כתב העת המוערך הזמינו את המאמר שבו תיארנו את המהלכים המוצלחים שננקטו בישראל ושאכן הביאו להפחתה בשיעור הזיהומים ולכן הגיעו למסקנה שראוי לצרף לו גם את מאמר המערכת, שבו הדגישו כי המודל שנבנה בישראל לשם התמודדות עם בעיית הזיהומים הנרכשים ראוי לחיקוי, אפילו בארה"ב".

נושאים קשורים:  חדשות,  זיהומים,  פרופ' מיטשל שוואבר,  עמידות לאנטיביוטיקה,  זיהומים נרכשים,  מערכת הבריאות הישראלית,  פרופ' יהודה כרמלי
תגובות
אנונימי/ת
06.09.2017, 21:45

די לזרות חול בעיניים --- רמת הזיהומים והתמותה מהם בבתי החולים בישראל היא גבוהה מאוד -- ממש בלתי נסבלת , ומהווה קלקלה ורשלנות איומה של המערכת . נקודה .

אנונימי/ת
07.09.2017, 05:05

בעיית הזיהומים נובעת בראש ובראשונה מאי אכיפה משמעתית ומנהלית מרתיעה. כל עוד לא יישלל רישיונם של כמה מנהלי מחלקות ומנהלות סיעוד שייתפסו על חם נוגעים בחולים מבלי לחטא את ידיהם קודם, הבעיה לא תיפתר.

אני גם לא קונה את הנתונים. כידוע, עקב מאמץ הירואי משולב של מנהלי הפנימיות והפתולוגיה מוגרה התופעה המגונה של נתיחה שלאחר המוות שמאפשרת, בין היתר, לקחת דגימות ולזהות זיהומים. התוצאה היא שסיבת המוות המלאה של חלק ניכר מהנפטרים בבתי החולים אינה ידועה בוודאות ומכאן ששיעורי התמותה מזיהומים גבוהים בהרבה מהמדווח.

10.09.2017, 16:05

אני מברכת על עבודת היחידה הארצית למניעת זיהומים. צוות הרב מקצועי עובד קשה לאיתור וזיהוי, אומדן והערכה ובניית הנחיות מקצועיות שמחייבות את הצוותים בשטח. הבעיה העיקרית בעיניי היא הצוותים בבתי החולים שלא מקפידים על שמירת כלליי הייגנה אך גם הצפיפות הבלתי נסבל ושחיכת הצוותים עקב מחסור בכוח אדם. חינוך ובקרות, אומדן והערכות, ניתור מתמיד ועבודה של צוות היחידה הארצת למינעת זיהומים, הובילו להכרת הבעיה ומציאת דרכים להתמודדות יעילה. כפי שפרופ' שוואבר מציג, יש עוד המון מה לעשות ויש עם מי לעבוד. בתור אחות בשטח, אני יודעת עד כמה היחידה למניעת זיהומים השפיע באופן ישיר להקמת צוותים מקצועיים בבתי החולים אשר עוסקים כל יום במשימה שניראת בלתי אפשרית. אך השינויים מתחילים להיראות. כל אדם שמת מזיהום נרכש הוא צו עבורנו לעשות יותר טוב את עבודתנו למען המטופל הבא.

אנונימי/ת
11.09.2017, 09:13

יש להכריז על מצב חירום עם תקנות מחמירות ועונשים כבדים למפרים אותם