מטופל שירצה לפגוש בעתיד את רופא המשפחה שלו בקהילה, לא יוכל לעשות זאת בקביעת תור רגיל לקבלה ראשונית, אלא קודם לכן יופנה לאחות, ובידה תינתן סמכות לאבחן את מצבו הרפואי או אף להחליט על התרופות. הכוונה להרחיב באופן כזה את סמכויות האחיות עולה מטיוטת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

הנהלים החדשים, שהופצו בימים האחרונים להערות – וכבר עתה מעוררים התנגדות גדולה אצל הרופאים המוצאים בהם סדרה של פגמים – מגדירים את רופא המשפחה כ"מנהל טיפול". אולם לא מוגדר בהם הקשר שלו עם המטופלים, לא מצוין כמה אחיות יהיו בצוות שלו וכמה מטופלים אמור "מנהל הטיפול" לראות; כלומר, מהי מסגרת עבודתו שתאפשר גם את הבקרה.

"מעריב" שדיווח על כך אתמול (ג') ציין כי לא ברור מטיוטת החוזר אם המטופל יוכל לראות את הרופא, אם יבקש. במקרה של חולה כרוני, הוא אמור לזכות לביקור אצל הרופא לפחות פעם אחת בשנה, על פי טיוטת החוזר. אם לא חלה הטבה במצבו של מטופל לאחר 72 שעות מהקבלה הראשונית במרפאה הקהילתית, כלומר אצל האחות, רק אז הוא יופנה לרופא.

עוד נאמר בטיוטת החוזר כי האחות תהיה אחראית להחלטות כאשר באחריות הרופא כמנהל הטיפול לבקר ולתעד בקביעות ובתדירות שהוא קובע את מסגרת הטיפול ומשכו. הפנייה לרופא מקצועי או למרפאה מייעצת תהיה בתחום פעולות הרופא המטפל, אבל לא מוגדר בנהלים מהי מהות התיאומים ואין בהם הסדרה של סמכויות האחות המומחית בנפרד מאלו של הרופא.

כמו כן מצוין כי טיפול תרופתי בחולים באי ספיקת כליות או במחלת כבד יהיה תוך התייעצות עם "מנהל הטיפול", אך לאחות תהיה סמכות להארכת מרשם לטיפול כרוני עד שנה מבלי צורך בבדיקות על ידי הרופא המטפל. בסמכות האחות יהיה לרשום תרופות לשם איזון יתר לחץ דם, מחלת ריאות כרונית, טיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס וטיפול תומך בחולים סופניים. אין בנהלים המוצעים שום אזכור לחובת רופא לפגוש את המטופל שלו והם מסתפקים בביטוי "התייעצות עם מנהל הטיפול".

אחת הבעיות שצצות מתוך הנהלים המוצעים היא שרוקח יוכל לקבל מרשם חתום בידי אחות גם אם המטופל לא ראה רופא בשנה האחרונה.

"להעצים מקצוע אחד על חשבון מקצוע אחר"

בדיווח צוטט ד"ר אסי סיקורל, רופא משפחה של "הכללית" במשאבי שדה ונציג רופאי הכפר בהר"י: "משרד הבריאות מייצר בפועל מקצוע המתחרה במקצוע הרופא עם הכשרה חלקית מאוד בתחומים מאוד רחבים. אני חושש שכל זה נעשה כדי לחסוך כסף ולהעצים מקצוע אחד על חשבון המקצוע האחר, בלי לחשוב על השלכות הרוחב המערכתיות שיהיו בעקבות זאת. מוצע כך לתקן שלא לצורך את החלק המתפקד הכי-טוב במערכת. כאשר מרחיקים מטפלים מנגישות זמינה לרופא שלהם, יגדל הפער שבלאו הכי קיים בין הרפואה במרכז הארץ לפריפריה, לרעת האחרונה. המהלך אולי יחסוך כסף למערכת אבל לא יהיה באינטרסים של מטופלים".

בישראל, על פי נתונים עדכניים שבידי משרד הבריאות, שיעור הרופאים המורשים לעסוק ברפואת המשפחה – 2,085 במספר - עומד עתה על 0.237 ל-1,000 נפש. ב-2010, כאשר היו רק 1,500 רופאים, הוא עמד על 0.207 ל-1,000 נפש.

בדיווח נמסרה תגובת משרד הבריאות: "על מנת לשפר את זמינות השירות הרפואי וכן כדי לפעול להעצמת עבודת הצוות, בכוונת המשרד לפעול להכשרת אחיות מומחיות שייתנו מענה לפניית מטופלים בתחומי רפואה ראשונית. האחיות יעברו הכשרה מתאימה ויהיו חלק מצוותו של רופא המשפחה שהוא המומחה, בכפוף אליו ולצידו. הן יטפלו במטופלים המשויכים לרופא שבצוותו הן מוצבות. המהלך צפוי דווקא להעצים את רופאי המשפחה ולסייע להם להתמודד עם עומסי התחלואה עקב הגידול באוכלוסיה".