מנהלי בתי החולים הממשלתיים קיימו בחודש שעבר פגישה עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ומנהלת חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד, ד"ר אורלי ויינשטיין, שבה הוצגו הקשיים הרבים שאיתם הם מתמודדים בניהול בתי החולים ובעיקר את בעיית התקציב לתפעולם. המנהלים התרעמו שהתקציב "איננו סביר", אלא שעל הפגישה לא נמסר דיווח לתקשורת, כמקובל. היא נחשפה בדיווח אתמול (ד') ב-Ynet. משרד הבריאות דחה את הטענות וכינה אותן: "טענות כוזבות".

"התקציב השנה לבתי החולים", ציינו בכירי המשרד בתגובה לביקורת מצד מנהלי בתי החולים, "לא רק שלא פחת, אלא אף גדל. סך התקציב שהוקצה לבתי החולים הממשלתיים בשנת 2018 עומד על למעלה מ-1.7 מיליארד שקל והוא דומה בהיקפו לזה שהוקצה בשנה הקודמת ובתוספות התייקרות ועלייה ריאלית בהוצאות שכר.

"משרד הבריאות עוקב מקרוב אחרי פעילות בתי החולים והנגזרת התקציבית מפעילות זו ונותן מענה לאתגרים השונים העולים מהשטח במהלך שנת התקציב, ובתי החולים מחויבים לעמוד במסגרות שנקבעות להם".

בתחילת השבוע פורסם כי בית החולים רמב"ם בחיפה נמצא על סף קריסה כלכלית וגם ש"זיו" בצפת צפוי לסיים את השנה בגירעון ניכר.

בפגישה עם צמרת משרד הבריאות טענו מנהלי בתי החולים הממשלתיים כי התקציב שעומד לרשותם איננו מאפשר לקיים את פעילות בתי החולים הציבוריים בצורה סבירה.

כספי קיצור תורים מוסטים למערכת הפרטית 

ד"ר חזי לוי, יו"ר איגוד בתי החולים הממשלתיים ומנהל "ברזילי" באשקלון, אמר על פי הדיווח אתמול: "בתי החולים מתמודדים עם מצוקת אשפוז קשה, עם חולים מורכבים, עם תורים ארוכים לניתוחים, עם תורי ענק בחדרי המיון, עם קושי בקידום טכנולוגי הנדרש למתן טיפול מקצועי ומתקדם, עם חוסר עמוק בתקנים של רופאים ואחיות ועם מחסור קשה במיטות אשפוז.

"הבטחות של תוספת מיטות לא התממשו. נהלים חדשים המוכתבים על ידי המשרד חדשות לבקרים לא מגובים בתקנון מתאים. כל אלה מקשים על בתי החולים לעמוד ביעדים שקבע להם משרד הבריאות ובאספקת שירות ראוי לחולים הרבים".

כמו בכל פגישות מעין אלו המתקיימות בתקופה האחרונה עם בכירי משרד הבריאות, העלו מנהלי בתי החולים גם את נושא קיצור התורים. הם מחו על החלטת משרדי הבריאות והאוצר להעביר 500 מיליון שקל מתוך 800 מיליון שהוקצו לקיצור התורים, לטובת בתי החולים הפרטיים.

ד"ר לוי: "כספים אלה, שהיו אמורים להגיע לבתי החולים הציבוריים, מוסטים למערכת הפרטית וגורמים לזליגת חולים למסגרת זו. לדעתנו, זוהי פגיעה קשה ביותר בבתי החולים הציבוריים, שכבר כיום סובלים מחוסר תקציב קשה ביותר. המהלך עומד בסתירה גמורה לאחד מיסודות מדיניות משרד הבריאות שמכריז בכל הזדמנות שהוא מעוניין לחזק את הרפואה הציבורית".

אפליה תקציבית וגירעונית

כוונת משרד הבריאות לתקצב בסכום נמוך את בית החולים הגדול בצפון - רמב"ם, בהשוואה לבתי חולים אחרים – ספגה ביקורת חריפה במיוחד.

בדיווח צוין כי הכנסות בתי חולים בישראל מגיעות משני מקורות מרכזיים: מהפעילויות הרפואיות שקופות החולים משלמות בעד  ומתאגידי הבריאות שמרוויחים מפעילות רפואית בשעות אחה"צ והערב. אולם, מאחר שמערכת הבריאות מתוקצבת באופן חסר ועלות התפעול של בית החולים גבוהה יותר מסך הכנסותיו, המדינה מאפשרת לבית החולים להיכנס לגירעון ואחר כך מסייעת לו בכיסוי החובות ובסגירת גירעון.

אלא שרמב"ם טוען כי הסכום המועבר אליו על ידי הממשלה קטן באופן משמעותי מזה המועבר לבתי החולים האחרים. על פי ספר תקציב המדינה ל-2018, לבית החולים רמב"ם מותר להיכנס לגירעון בסך שבעה מיליון שקל בלבד, אותו התחייבה המדינה לכסות. לבתי חולים קטנים יותר מותר להיכנס לגירעון גדול באופן משמעותי.

לבית החולים בנהריה ול"וולפסון" בחולון ניתנה האפשרות להיכנס לגירעון בסך 190 מיליון שקל כל אחד, ל"אסף הרופא" ל- 126 מיליון, ל"בני ציון" בחיפה מאפשר משרד הבריאות להיכנס לגירעון בסך 142 מיליון שקל. רמב"ם טוען שמשרד הבריאות מפלה ביו לבין 'איכילוב', שיכול להיכנס לגירעון בסך של 204 מיליון שקל, כלומר כמעט פי 30. במיוחד על הצגת הנתונים הללו באה תגובת משרד הבריאות.

רמב"ם גם טוען כי הוא מקבל את התקציב הנמוך ביותר מבין כל בתי החולים הממשלתיים ו"אפליה תקציבית זו היא שהובילה למשבר".