מטרת המחקר הייתה לתאר את איכות החיים הקשורה במדדי בריאות של נשים עם תסמונת טרנר ולהתמקד בדרך שבה מתן הורמון גדילה ותחלואה מקבילה משפיעים על איכות החיים בבגרות של חולות אלו. לאחר מכן איכות החיים של חולות טרנר הושוותה לאיכות החיים של נשים באוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר עוקבה אורכי שנמשך 20 שנה ונערך במרכז טרנר במחלקה לאנדוקרינולוגיה באוניברסיטת סלגרנסקה בגוטנבורג, שוודיה.
200 נשים עם תמסונת טרנר, בנות 16-78, היו במעקב ובביקורת אחת לחמש שנים בין 1995-2018. כאוכלוסיית ביקורת החוקרים השתמשו בנתונים של מעקב אחר מחלות קרדיווסקולרית שמנוהל על ידי ה-WHO. איכות החיים הקשורה לבריאות נמדדה על ידי שאלון בריאות פסיכולוגית כללית ועל ידי שאלון Nottinghamי(Nottingham Health Profile). הקשר למשתנים סומטיים הוערך על ידי מודלי רגרסיה לינאריים.
איכות החיים בחולות עם תסמונת טרנר לא הייתה קשורה בטיפול בהורמון גדילה, זאת למרות תוספת ממוצעת של 5.7 ס"מ לגובה. איכות החיים הייתה קשורה לגובה רק באחד מ-13 מדדי משנה (p<0.01). איכות החיים הייתה קשורה בצורה הפוכה לגיל מבוגר יותר, גיל מבוגר יותר בעת האבחנה ולפגיעה בשמיעה. נשים עם תסמונת טרנר דיווחו על איכות חיים הדומה לאוכלוסיית הביקורת.
מקור: