מחקרים

נטילת סטרואידים ממושכת בחולי RA עם מאפיינים של פיברומיאלגיה

חוקרים מצאו כי חולי עם RA עם פיברומיאלגיוּת גבוהה נטו להמשיך את הטיפול עם סטרואידים גם 3 חודשים לאחר תחילת השימוש ב-DMARD

23.09.2021, 13:37
פיברומילאגיה. אילוסטרציה

עדויות למאפיינים דמויי-פיברומיאלגיה (פיברומיאלגיוּת) נמצאו בקרב למעלה משליש מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית (RA). נוכחות של מאפיינים כאלה נמצאה כקשורה לשיעורים גבוהים יותר של מוגבלות ולתגובה לא מספקת לטיפול ב-RA. חולי דלקת מפרקים שגרונית ממשיכים ליטול גלוקוקורטיקואידים לאורך זמן, למרות הסיכון הידוע לתחלואה תלוית-מינון.

במחקר שפורסם בכתב העת Rheumatology בחנו החוקרים את הקשר שבין פיברומיאלגיוּת לבין שימוש מתמשך בגלוקוקורטיקואידים בקרב חולי RA.

החוקרים עקבו אחרי משתתפים עם מחלת RA פעילה שטופלו באמצעות פרדניזון פומי במשך כ-3 חודשים לאחר שהתחילו טיפול עם תרופה אנטי-ראומטית (DMARD). פיברומיאלגיות נמדדה באמצעות שאלון ה-Fibromyalgia Survey Questionnaire (FSQ), שהוכח בעבר כי הוא נמצא במתאם לתכונות מפתח של פיברומיאלגיה המתווספות לעתים קרובות לדלקת מפרקים שגרונית.

במסגרת הערכת חומרת הפיברומיאלגיות נערך הריבוד הבא, בו הוגדרו דרגות החומרה שלה: FSQ <8 - נמוך, FSQ 8-10 - בינוני ו- FSQ> 10 - גבוה / גבוה מאוד.

שימוש מתמשך בגלוקוקורטיקואידים, הוגדר כשימוש בפרדניזון בביקור המעקב שלושה חודשים לאחר תחילת טיפול באמצעות DMARD. הקשר בין הפיברומיאלגיות הבסיסית לשימוש המתמשך הוערך באמצעות ניתוחי רגרסיה לוגיסטית מרובים, תוך תקנון בהתאם לדמוגרפיה בסיסית, משך המחלה, הסטטוס הסרולוגי, והפעילות הדלקתית (שהוערכה באמצעות ספירת המפרקים הנפוחים ורמת ה-CRP).

מתוך 97 המשתתפים שקיבלו פרדניזון בתחילת המחקר, 65% עדיין נטלו פרדניזון במהלך המעקב. 57% מהמשתתפים הסובלים מפיברומיאלגיות בדרגה נמוכה במצב הבסיס השתמשו בגלוקוקורטיקואידים באופן מתמשך, לעומת 84% מהמשתתפים שהיו עם פיברומיאלגיות בדרגה גבוהה או גבוהה מאוד.

גם לאחר תקנון לפעילות הדלקתית ולגורמים שאינם דלקתיים, משתתפים עם פיברומיאלגיות בדרגת חומרה בסיסית גבוהה / גבוהה מאוד נטו יותר לקחת פרדניזון בזמן המעקב ביחס למטופלים עם דרגת פיברומיאלגיות נמוכה (יחס סיכויים [OR]: 4.99 [רווח בר-סמך 95%: 1.20–20.73]) .

לסיכום, פיברומיאלגיוּת גבוהה מקושרת לשימוש מתמשך בגלוקוקורטיקואידים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית, ללא תלות בפעילות הדלקתית.

מקור: 

Wallace, BI et al. Rheumatology (Oxford). 2021 Jul 22:keab583. doi: 10.1093/rheumatology/keab583

נושאים קשורים:  מחקרים,  פיברומיאלגיה,  דלקת מפרקים שגרונית,  גלוקוקורטיקואידים,  סטרואידים
תגובות