הקשר שבין IgE לנדידת אאוזינופילים ב-CRSwNP עדיין לא ברור. יתרה מכך, הידע לגבי יעילות IgE מקומי, אאוזינופילים ואומליזומאב ב-CRSwNP נותר מוגבל.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת The Journal of Allergy And Clinical Immunology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון האם IgE פועל ישירות על אאוזינופילים ולקבוע את תפקידו בטיפול עם אומליזומאב.
אאוזינופילים וקולטני פני השטח שלהם זוהו על ידי צביעת המטוקסילין ואאוזין וציטומטריית זרימה. IgE והקולטנים שלו, EPX, חלבון קטיוני אאוזינופילי ו-CCR3 זוהו על ידי אימונוהיסטוכימיה ואימונופלואורסצנציה. אנליזות תפקודיות בוצעו על אאוזינופילים בדם ורקמות פוליפים. בוצעה רגרסיה לוגיסטית כדי לסנן גורמי סיכון. גם FcεRI וגם CD23 באו לידי ביטוי על אאוזינופילים. הביטוי של FcεRI ו-CD23 על אאוזינופיל ברקמת פוליפ באף היה גבוה יותר מאשר בדם היקפי (שניהם P < .001). IgE ו-EPX התמקמו ב-CRSwNP.י
IgE קידם ישירות נדידת אאוזינופילים על ידי הגברת הוויסות של CCR3 ב-CRSwNP אך לא במקרי ביקורת בריאים. אומאליזומאב ולומיליקסימאב נמצאו יעילים בריסון הגירה זו, מה שמצביע על כך ש-CD23 היה מעורב בנדידת אאוזינופילים הנגרמת על ידי IgE. גם תאי IgE+ וגם תאי EPX+ הופחתו משמעותית לאחר טיפול עם אומליזומאב באלו שחוו תגובה (תאי IgE+,יP = .001; תאי EPX+,יP = .016) אך לא באלו ללא תגובה (תאי P = .060 +IgE; תאי EPX+,יP = .151). רמות הבסיס של תאי IgE+ היו גבוהות יותר באלו עם תגובה בהשוואה לאלו ללא תגובה (P = .024). ספירת תאי IgE+ המקומית הבסיסית ניבאה את יעילות האומליזומאב בדיוק של 0.811.
החוקרים הסיקו כי IgE מקדם ישירות נדידת אאוזינופילים, וספירת תאי IgE+ מקומית נקודתית מנבאת את יעילות האומליזומאב ב-CRSwNP.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
