סקר תרבות בטיחות ארגונית שנערך ב-36 בתי חולים כלליים בישראל בשנת 2022 חושף פערים משמעותיים בתפיסת הבטיחות בין הנהלות בתי החולים לצוותים בשטח. הסקר תרבות בטיחות ארגונית בבתי חולים כלליים 2022 שפורסם הבוקר (ד') כלל 4,567 משיבים והוא מספק תמונה מקיפה של מצב בטיחות המטופל והמטפל במערכת הבריאות הישראלית.
עוד בעניין דומה
רק 55% מהעובדים דירגו את סביבת עבודתם כבטוחה למטופלים ברמה טובה מאוד או מצוינת. במערך הניתוחי ובמחלקות האשפוז הדירוג היה נמוך אף יותר - 46% ו-47% בהתאמה. הציון הממוצע של כלל מרכיבי הסקר עמד על 70%, עם טווח רחב בין בתי החולים של 61% עד 81%.
הסקר בחן עשרה רכיבים מרכזיים של תרבות בטיחות ארגונית בבתי החולים: עבודת צוות וקצב העבודה, המתייחס לאפקטיביות הצוות ועזרה הדדית; למידה ארגונית ושיפור מתמיד, הבוחן את תהליכי העבודה ושיפורם; דיווח על אירועים חריגים, הבודק את תדירות הדיווח על טעויות וכמעט טעויות; תמיכת הממונה הישיר בבטיחות המטופל, הבוחן את התייחסות המנהלים להצעות לשיפור ולבעיות בטיחות; תמיכת הנהלת בית החולים בבטיחות המטופל, הבודק את מידת העדיפות והמשאבים הניתנים לנושא; תקשורת פתוחה, המתייחסת ליכולת הצוות להתבטא בחופשיות בנושאי בטיחות; תגובה לטעות, הבוחן את ההתייחסות לטעויות ולמידה מהן; תקשורת לגבי טעויות, הבודק את השיתוף במידע על טעויות ושינויים בעקבותיהן; כמות הצוות וקצב העבודה, המתייחס להתאמת כוח האדם לעומס העבודה; וחילופי משמרות והעברת מידע, הבוחן את איכות העברת המידע בין צוותים ומחלקות.
הסקר הקיף מדגם מגוון של עובדי מערכת הבריאות בישראל. מתוך 75,057 עובדים ב-36 בתי חולים, השתתפו 4,567 משיבים, המהווים 6% מכלל העובדים. אף שהיענות זו נחשבת נמוכה, היא אפשרה עריכת עיבוד סטטיסטי משמעותי.
המשתתפים ייצגו את מלוא הספקטרום של הסקטורים בבתי החולים וכללו עובדים בקו הראשון של הטיפול והשירות, כמו אחיות, רופאים, צוותים פארא-רפואיים וכוחות עזר במחלקות האשפוז במערך הניתוחי ובמרפאות. 38% מהמשיבים היו ממחלקות אשפוז, 8% מהמערך הניתוחי, 22% ממכונים, מרפאות ואשפוז יום, 8% מיחידות קליניות תומכות, 11% מיחידות מטה והנהלה ו-4% מיחידות שירות תומכות.
המחסור בכוח אדם זוהה כאתגר המרכזי - רק 52% מהעובדים הסכימו שיש מספיק צוות להתמודד עם עומס העבודה. גורם זה נמצא כמנבא החזק ביותר לתפיסת סביבת עבודה כבטוחה, עם יחס סיכויים (OR) של 3.7 במודל רגרסיה לוגיסטית.
הרופאים, שהיוו 14% מהמשיבים לסקר, הציגו תמונה מורכבת של תפיסת הבטיחות במערכת הבריאות. בתחומים מסוימים, הם הביעו שביעות רצון גבוהה: עבודת הצוות במחלקה זכתה לציון גבוה של 86% ותמיכת הממונה הישיר קיבלה ציון של 78% - ממצאים שמעידים על תפיסה חיובית של שיתוף הפעולה ויחסים טובים יחסית עם הדרג הניהולי הקרוב. רופאים גם דירגו את התגובה לטעות בציון של 70%, גבוה יחסית לסקטורים אחרים, מה שמרמז על תחושת ביטחון מסוימת בדיווח על טעויות.
עם זאת, הרופאים זיהו מספר תחומים הדורשים שיפור משמעותי. הם נתנו ציונים נמוכים יחסית ללמידה ארגונית ודיווח על אירועים חריגים (66%), לתמיכת הנהלת בית החולים (62%) ולחילופי משמרות (62%). הדאגה המשמעותית ביותר שעלתה מתשובות הרופאים נגעה למחסור בכוח אדם, נושא שקיבל אצלם את הציון הנמוך ביותר - 49%. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בשיפור בתחומי הלמידה הארגונית, התמיכה ההנהלתית, ובעיקר בהתמודדות עם סוגיית כוח האדם במערכת הבריאות.
נקודות החוזקה שזוהו בקרב כלל העובדים בסקר הן עבודת צוות (84%) ותמיכת הממונים הישירים (79%). לעומת זאת, תמיכת הנהלת בית החולים בבטיחות המטופל קיבלה ציון נמוך יחסית של 64%. רק 56% מהמשיבים חשבו שהנהלת בית החולים מתעניינת בבטיחות המטופל באופן שוטף ולא רק אחרי אירוע חריג.
70% מהעובדים דיווחו על לפחות אירוע חריג אחד בשנה האחרונה, כאשר האחיות מדווחות יותר (84%) מהרופאים (78%). עובדים במשרה מלאה ומעלה מדווחים יותר (73%) לעומת עובדים במשרה חלקית (55%).
הסקר מצביע על צורך בשיפור התקשורת, הלמידה הארגונית והתגובה לטעויות. 63% מהעובדים חשים כי טעויותיהם אינן נזקפות כנגדם, מה שמצביע על צורך בפיתוח תרבות שאינה מענישה.
בנושא בטיחות העובדים, רק 66% מהמשיבים סברו כי הנהלת בית החולים דואגת לבטיחותם, לעומת 75% שחשבו כך על היחידה או סביבת העבודה שלהם. במחלקות האשפוז והמערך הניתוחי הציונים היו נמוכים במיוחד - 64% ו-60% בהתאמה.
ניתוח איכותני של תשובות פתוחות העלה כי המחסור בכוח אדם, מעורבות הנהלה ותשתיות ותנאים פיזיים היו התמות המרכזיות (65% מהתשובות). תמה חדשה שעלתה היא שימוש מושכל במחשוב.
אחיות דירגו את סביבת העבודה כבטוחה פחות (46%) לעומת הרופאים (58%) והפארא-רפואיים (61%). עובדים בוותק של 6-20 שנה דירגו נמוך יותר את כל מרכיבי הסקר.
כותבי הסקר ממליצים על מספר צעדים, כולל עידוד דיווח על אירועים חריגים, שיפור התקשורת והגברת המעורבות של ההנהלה בנושאי בטיחות.